חוסין נ' עופר את דותן בע"מ

פסק דין

א. מבוא

לפניי תביעה כספית בסך 187,000 ₪ שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעת ,בהליך של סדר דין מקוצר לתשלום יתרת החוב המגיעה לתובע, לטענתו, בהתאם להסכם

שנחתם בין הצדדים בתאריך 26.2.09 (להלן : "ההסכם"), נספח ב' לכתב התביעה.

עפ"י נוסח ההסכם במידה ויסיים התובע את עבודות הגמר בבניין עד לתאריך 31.3.09 יהא זכאי לתוספת של 10% לתמורה בסך של 187,000 ₪ ע"י הנתבעת. כן סוכמו במסגרת ההסכם בין היתר, כי במידה וישנו איחור ולא תסתיים העבודה עד לתאריך 15.4.09 יופחת קנס של 5% לכל שבועיים מסך התמורה הכוללת.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן,אשר נתמכה בתצהיר של מר דותן שבת (להלן: "תצהיר דותן") .ביום 15.11.2010 ,ניתנה לנתבעת רשות להתגונן באופן שהתצהיר שימש לכתב הגנה,וזאת בהתאם לתקנה 205 ג' לתקנות סדה"א. במסגרת הראיות נשמעו, מטעם התביעה, מר סלים חוסין , מר סלים עיאד, מר חוסאם סלים ,ומר חדר מסאוורה . ומטעם הנתבעת, מר דותן שבת,מר נהאד מוסה ומר אלי ממן.

לאחר סיום שמיעת הראיות ובהתאם להחלטתי מיום 19.5.2011, הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

ב. טענות הצדדים:

התובע:

במסגרת טענותיו טען התובע, כי בהתאם להסכם הוסכם בינו לבין הנתבעת כי בגין עבודתו יקבל התובע תשלום בסך של 420,000 ₪ תוך חצי שנה מיום שסיים עבודתו וזאת בכפוף לכך שהתובע יקבל לידיו את החומרים הדרושים לביצוע עבודתו בזמן וכן במידה ולא יהיו עיכובים מטעם הנתבעת, התשלום יהא כל שבועיים בהתאם להתקדמות העבודה ע"י התובע והמינימום שיכסה את משכורת העובדים.

לטענת התובע, הלה המשיך בעבודתו ולאחר כ-4 חודשים הגיע לידיו הסכם שונה ממה שסיכמו הצדדים . לפיכך, טען התובע לא הסכים לחתום על ההסכם וכן המשיך בעבודתו שכן ביודעו כי הסכם בע"פ אשר הוסכם בינו לבין הנתבעת הינו קביל.

כפי טענת התובע, מכיוון והדיירים ביקשו לבצע שינויים כמו : הריסת קירות פנים וחלוקה מחדש, החלפת ריצוף קיים וכד' ומשעוכבו החומרים בחודש פברואר 2009 וכן לאור כך שמר דותן ביקש להרוס קירות פנים בשתי דירות ולהפוך אותם לדירה אחת . על כן טען התובע נגרם עיכוב בביצוע העבודה על ידו. כן לטענתו, נגרמו עיכובים נוספים על ידו מפאת טעותו של הקבלן בסוג האבן בחלק מהקירות בצד מזרחי וצפוני וכן מכיוון ובחודש מרץ 2009 נאלץ התובע ,לטענתו, לבצע תיקוני הטיח בכדי שהקבלן יתקין את האבן הנכונה.

טענה נוספת שהעלה התובע הינה כי ביום 26.2.09 הוסכם בינו לבין הנתבעת כי ישולם לתובע סכום בסך של 187,000 ₪ עבור עבודות שכבר ביצע וכן עבור עבודות שישלים וכל זאת בכפוף לכך שהתובע יסיים עבודתו עד ליום 15.4.09.

בנוסף טען התובע, כי הסכים להצעת הנתבעת כי תכניס קבלן משנה מטעמה ותשלם לתובע את יתרת התשלום בסך של 130,000 ₪ . לטענתו, דותן מטעם הנתבעת הבטיח לשלם לתובע את היתרה לתשלום תוך שבועיים וכן הציע כי תמורת התשלום יעביר לבעלות התובע את רכבו הפרטי, מסוג מאזדה 6 שנת 2005 וישלים היתרה בקיזוז מחיר הרכב בהתאם למחירון הרכב.

לטענת התובע, בתחילת חודש אפריל הכניסה הנתבעת קבלן במקומו בשם אבו רביע והמשיך בעבודה כאשר שימשו לו כלי התובע לעזר. כן טען התובע כי הכלים שנשארו באתר לא הוחזרו לו ומוערכים כ-50,000 ₪ וכן שילם מכיסו סך של 20,000 ₪ עבור שיש וכ- 14,000 ₪ למשאבה להרמת חצץ לקומות אשר תשלומים אלו לא הוחזרו לו ובנוסף לכך חזר לו שיק בסך 10,000 ₪ .

הנתבעת:

במסגרת טענותיה טענה הנתבעת,כי בהתאם להסכם אשר נקבע בין הצדדים הוסכם כי התובע יסיים את עבודות הגמר תוך שישה חודשים כאשר הנתבעת תישא בעלויות כל החומרים הדרושים לשם ביצוע עבודות הגמר ותשלם לתובע שכרו בסך של 420,000 ₪ בצירוף מע"מ.

לטענת הנתבעת, לאחר מס' חודשים מתחילת העבודה נעצרה עבודתו של התובע ופועלים מטעמו הפסיקו להגיע לעבודה בבניין. לטענתה, הפועלים הפסיקו עבודתם מכיוון שהתובע לא שילם שכרם וכן העסיק פועלים ללא היתרי עבודה וכאשר היו דורשים שכרם היה התובע מסגירם למשטרה. לפיכך נוצר מצב בו לא הושלמו עבודות הגמר תוך שישה חודשים והתובע הפר התחייבותו אשר נקבעה בהסכם בין הצדדים.

טענה נוספת שהעלתה הנתבעת הינה כי מאחר ועבודות הגמר לא נסתיימו נפגשו הצדדים ביום 26.2.09 וסיכמו ביניהם על הכתב כי התובע מתחייב לחזור ולסיים עבודתו בתמורת ליתרה בסך של 187,000 ₪ .